מהי בינה למאית?
השתהו רגע עם השאלה… כי זה הרעיון!
לשאול שאלות, לא למהר לקבל תשובות מהצ'אט…, לחקור, להתבונן, להקשיב, להרגיש, לדון, ליצור, להפנים, ליישם, ליזום, לפעול.
ישנן דרכים שונות ללמוד ולחקור, בינה למאית (מהמילה "למה"), ובלעז WI – Why Intelligence, זאת הדרך שלנו, האנושית, לחקור את העולם, מתוך סקרנות, פתיחות וענווה (נקודת המוצא היא אי-ידיעה, ומכאן הכל אפשרי).
במקום צ'אט, יש לנו שיח.
במקום תשובות, שאלות להציע.
במקום לשדרג את אזור הנוחות,
אנו כאן לאתגר
/ נירה יקואל
מטרת המפגש הפתוח
מטרת המפגש היתה לתת הצצה לבית הלמה, להתנסות בשיח "למאי" על גווניו, ומכאן – בתקווה להתחלה (והמשך) של ידידות נפלאה.
פסגת ההר ניצבת
כדי שנחווה את הדרך.
הדרך ניצבת
כדי שנפגוש בה אנשים,
שניתן לפגוש
רק בדרך הזו,
שמובילה רק להר הזה.
/ נירה יקואל
מסע בזמן
יצאנו למסע בזמן – 3 מעגלי שיח שנותנים הצצה ל-3 דרכי התבוננות:
עבר – שאילת שאלות מתוך רצון להגיע להבנת שורש הדברים
הווה – התבוננות פנימה כאן ועכשיו לגוף ולנפש
עתיד – הפעלת הדמיון להתבוננות מחודשת על המציאות
שימו ♥ – החלוקה לזמנים היא סכמתית, והשיח הלמאי, מטבעו, מערער על דפוסים… ואכן, מצאנו שבמעגל העבר שאלנו גם על ההווה מתוך ניסיון להבין את הכאן ועכשיו, במעגל ההווה כיוונו את הרצון שלנו אל העתיד, ואילו במעגל העתיד נעזרנו בידע הקיים כדי לפתוח את הדמיון לאפשרויות חדשות.
מעגל "עבר" - עם זאב
המתכונת שנבנתה עבור "מפגש עבר" נועדה להדגים דיון של שאילת שאלות.
המשתתפים התבקשו להעלות נושאים מעניינים לדיון, ולאחר שנבחר הנושא ברוב קולות, ערכנו סבב של שאלות הקשורות לנושא ובסופו בחרנו שאלה ספציפית לדון בה.
הנחת היסוד היתה שקבוצה של משתתפים יכסו זויות שונות של הסוגיה שעל הפרק, ובכך נעשיר האחד את השניה.
כל חצי שעה התבצעה החלפה בין שלשת המעגלים של כלל האירוע.
בדיעבד, מתוך תגובות המשתתפים, המתכונת היתה מוצלחת ומעשירה.
שלושת הנושאים שנבחרו לדיון:
הדיון בסוגיה הראשונה הצביע על כך שקשה לדמיין חיים ללא איזו הסכמה על סדר כלשהו, ושמישהו יקבל את האחריות לשמור עליו. מצד שני, ההסטוריה מראה שגם אם יש כוונות טובות, בסופו של דבר יווצר תהליך של ניצול לרעה של מעמד השליט. משתתפים הצביעו על החשיבות של העוצמה הפנימית של הפרט, שעומדת אל מול האיסורים המונחלים מטעם השליט.
הדיון בסוגיה השנייה העלה את העקרון שהגשמה נשענת על מטרה או חלום, אחרת אין מה להגשים. הגשמה הנו התהליך שקורה משלב החלום, או הרעיון, עד לביטויו במציאות. אבל מדובר בשרשרת של הגשמות כי יעלו מטרות / חלומות נוספים ותהליך ההגשמה לא הולך להסתיים. ואז הוצג התרחיש הבא: אם החלום שלי הוא להיות כאן ועכשיו, והצלחתי להגשימו, האם יש עוד מה להגשים או שזה סוף הדרך?
כאן נכנסנו לספקולציות של מה קורה במצב הזה, אולי יהיה משעמם עד כדי הצורך להמציא עולם אחר? השאלה שעלתה היא האם ניתן בכלל לדמיין מה קורה במצב של כאן ועכשיו מתמשך, מבלי להיות במצב הזה?
הדיון בסוגיה השלישית עסק באדם כיצור חברתי, בצורך אבולוציוני להיות שותפים, בין אם לשרוד את האיומים החיצוניים ובין אם להשיג השגים כתוצאה מהתמחות בין חברי הקהילה ופינוי זמן לחדשנות בין אם טכנולוגית או רעיונית. הנחת היסוד היתה שהשותפות מצריכה התפתחות מתמדת, וכאשר זו לא מתקיימת, תהיה מיתותא של החברותא.
מאחר והמלה חברותא בעלת קונוטציה ללימודי מקרא, הודגש שהכוונה כאן למשהו כללי יותר של שותפות כלשהי בה חברי הקבוצה תורמים ונתרמים. עלה גם העקרון שבעצם החברותא נשענת על איכויות המשתתפים והאיכויות האלה יכולות להשתבח כתוצאה מההיזון החוזר.
לסיכום
כאשר מתבוננים בכלל השאלות שעלו, מסתבר שהן שזורות האחת בשנייה כי קהילה מתפתחת ונוצר צורך בשיתוף ובהנהגה שתסדר כללי התנהלות, והדינמיקה תמיד מבוססת על יכולות ומגבלות הפרטים המרכיבים את המכלול.
תודה, זאב.
מעגל "הווה" - עם אופירה
במעגל "הווה" עשינו סבב של התכווננות והקשבה פנימה לגוף ולנפש: "מה ה-intention שלך להיום?"
ישבנו במעגל, ביקשתי מהנוכחים והנוכחות לעצום עיניים ולהקשיב לקול הפנימי שלהם, לתת לו מקום – לגלות מה הוא מבקש עבורנו היום, כיצד היינו רוצים להרגיש או להיות היום, איזו איכות לזמן אלינו. האם היינו רוצים להיות יעילים? בהירי מחשבה? פרקטיים? שמחים? מחוברים? סבלנים?
תרגיל זה של התכוונות יומית מסייע לאנשים להתמקד, לההתחבר למוטיבציה, לאנרגיה, ולהתכוונן למקום הנחוץ לנו ביותר ברגע זה ולהמשך היום.
דוגמאות
כל משתתף אמר מילה שמתארת את ההתכווננות שלו להיום, והוסיף לה גם הסבר קצר – מה המילה הזאת אומרת בשבילו, וכך דייק את ההתכווננות. מילים לדוגמה שעלו במפגש:
שמחה, חיבורים לדרך, בהירות, רגיעה, סבלנות, להתחבר לאנשים, הבנה, שפיות, שלווה, פתיחות מחשבתית, הקשבה פנימית, שלמות ואחדות פנימית, חיבור לטבע, יעילות, אתגר, שתיקה, חופש, פשוט להיות, נינוחות.
הכוורת של בית הלמה
הכוורת של בית הלמה היא יוזמה שמבוססת על עקרון "לבד אבל ביחד". אנו נפגשים פעמיים בשבוע (בזום) לאימון לעמידה ביעדים, ולתרגול פוקוסינג, עם הנחיה ושימוש בקבוצה לתמיכה וכחבר מחוייבות. תרגיל ההתכוונות שביצענו במפגש הפתוח, פותח כל מפגש של הכוורת (ראו – הכוורת).
חיבורים
בתוך שעה וחצי של 3 סבבים, הרגשתי חיבור לכל אחד ואחת מהמשתתפים, הן מי שהיכרתי והן מי שהיו חדשים עבורי. סבב ההתכווננות דילג על כל ההקדמות הרגילות, בהן אנשים מספרים על עצמם. כשאנשים מתחברים להתכווונות פנימית יש יותר פתיחות, וההיכרות עוברת לרמה עמוקה ואחרת. הקהילה הופכת לקשובה ותומכת למה שכל אחד מזמן לעצמו, ובנוסף כל אחד גם לוקח לעצמו משהו מההתכווננות של הסובבים לעולמו.
לסיכום
אני מודה על על האמון ועל הנכונות לקפוץ למים, ולשתף במשהו פנימי כאן ועכשיו, לסמוך על הסובבים שיהיו קשובים, ותומכים במידה הנכונה.
אני מקווה שהמשתתפים חשו כל אחד בדרכו, בטוחים לשתף את הקול האותנטי שלהם ולהקשיב בלב חפץ לאחרים ולהתחבר ממקום לא שיפוטי, אלא תומך ומקבל ואף סקרן ונתרם.
זה הקסם של הלבד אבל ביחד, מוזמנים לטעום עוד ממנו בכוורת של בית הלמה.
תודה, אופירה.
מעגל "עתיד" - עם דורון
מעגל הדמיון – איך שגלגל מסתחבק לו…..
נחשו את המילה
אני חושב על מילה שקשורה אסוציאטיבית למילה תנועה – מה המילה שלי?
המילה תנועה מקושרת ליותר מתחום אחד: במובן של התקדמות (ריצה, הליכה) במובן של פוליטיקה (מפלגות) וגם בהקשר הלשוני. זה מה שהופך את החידה למאתגרת ביותר. אז לאחר כמה סיבובים (משקאות על חשבון הבית, כמובן), החברות והחברים ניחשו נכונה. התשובה היא: גלגל.
מה קרה בדרך? חשבנו בכיוונים שונים, העלינו אסוציאציות ובדרך זו פיתחנו גמישות מחשבתית. לרוב אנשים חושבים דרך אסוציאציה אחת או שתיים. החידה הזו אילצה אותנו לחשוב בהקשרים שונים. אם נאמץ הרגל זה נוכל לבחון תופעות ומושגים בהקשרים מגוונים מה שיסייע לנו בכל תהליך קוגניטיבי: זיכרון, הבנה, פיתוח ולמידה.
מה עוד דומה לגלגל?
העלינו רעיונות כגון: טבעת, כדור, צלחת, אום, יו יו, תחתית לכוס ועוד.
הדמיון לוקח את מוחנו למחוזות מפתיעים ויצירתיים: שילוב של גלגל וצלחת הוליד את הרעיון ליצור פלטה סיבובית המשמשת בקדרות, למשל.
גלגל במתנה
נתתי לכם גלגל במתנה ושאלתי: היכן תשימו אותו בגופכם ולמה ישמש? הצעתם לשים גלגל במוח שיעזור בקבלת החלטות, גלגל מתחת לכף הרגל שניסע איתו ממקום למקום (יחד עם סבתא אם יהיו גם לה גלגלים…..) וגם גלגל בלב לוויסות רגשי.
לסיכום
תודה, דורון.
שאלות ומחשבות לדרך
איך פורצים את תקרת הזכוכית שחוסמת אנשים מלחשוב על פתרונות קולקטיביים במקום פתרונות לבועות קטנות של אנשים טובים? (חצב)
האם קבוצה קטנה של א.נשים שיש להם הרבה מן המשותף תצליח לחולל שינוי? (אלה)
חיבור עם אנשים אני כמהה לקהילה של הביחד ליצור לבנות ולהגות רעיונות שישפרו את החיים המורכבים כאן בארצנו 😊 (מירי)
היה מפגש מושלם.
גם הדיון בסוף היה טוב מאוד כי נתן הזדמנות ללמוד על בית הלמה.
יישר כוח 
(יפה)
בהנחת טיפת מים
מלאה בצבע
על המצע הנכון
ההתפשטות יוצרת מרחבים קסומים.
כך גם השמעת
צליל במרחב המתאים
יוצרת הדים מתמשכים.
יצרת מפגש אנושי עם תוכן מענין עשיר מעורר מחשבה יצירה ודמיון.
תודה על הפלא שמתרחש בינינו האנשים. (נילי)
האם שלושת המעגלים שרתו את ה״אני מאמין״ של בית הלמה ומטרות המפגש?
ויש הרבה שאלות המשך שזו כבר התחלה טובה… (עליזה)
בקבוצה עם זאב עבדנו על ״הגשמה״, וזו נקודה שאני אני מתייחסת אליה בחיי. יגיעו עוד (רונית)
אם אין דמי חבר, מי מימן את המקום היום? (ריטה)
כל הכבוד על המפגש. היה מאוד מעניין.
השאלה שלי היא: איך מצד אחד לשמור על מרחב פלורליסטי, פתוח וליברלי, ומצד שני לא ליצור תחושה שמדובר במקום שמרחיק אנשים שמזוהים יותר עם המיינסטרים או עם שיח ביקורתי זהיר? (אלדד)
מה עולה בדעתנו כשאנו שותלים משהו מעולם מסויים לתוך עולם אחר?
באופן חגיגי, שאלה שמלווה את יומי לכבוד החנוכה היא: איזה נר הכי נכון להדליק כרגע? או במילים אחרות, מה יקדם אותי בשלל תחומיי חיי כרגע בצורה מעשית, בעל משמעות וערך?
שאלה נוספת, היא: מה מקדם אותי במיוחד שרק אני יכולה לעשות ומה ניתן למסור לאחרים?
(ענת)
תבורכו על היום
כשהתמהיל הוא טוב ומדויק, אז התבשיל משובח♥️
קודם כל הבחירה במעגלי שיח היא הבחירה הכי נכונה שיש למפגשים כאלה ובכלל, כי הם צומחים מהדיאלוג של שניים, מרווחים אותו, ומאפשרים מתן ביטוי לכל אחד ואחד בפרק זמן נאמד באופן שיתופי:) (איריס)
עבורי, זה פחות עניין של "מה השאלה", ויותר הבנה שבאמת יש המון דעות והמון אפשרויות לגבי כל נושא ותחום, וזה יופי.
מה שכן, בשיח הסיכום בלטו לי שני נושאים שהתערבבו זה בזה. דורון דיבר על שיטות חינוך והזכיר כאנקדוטה את פינלנד. והנה, עובדתית בפינלנד החינוך מעולה ויצירתי ושונה ממה שקורה פה. כלומר, אפשרי לשנות גם מתוך 'הממסד' (בהנחה שיש עם מי לעבוד…).
מצד שני, חצב טען, בצדק בעיני, שאי אפשר לבטל את כל מה שהיה עד עכשיו, ללא תוכנית פעולה להקמה של משהו אחר. אבל (לפחות להבנתי), בית הלמה לא מתמקד כרגע בשינוי מערכת החינוך לילדים. כולנו הרי תוצר של המערכת המקובעת הזו, ועובדה שאנחנו מצליחים לשאול שאלות… אז לפחות כרגע הדגש הוא בשינוי תפיסת הלמידה אצל בוגרי המערכת. (ואם נצליח בזה, מי יודע עד לאן נגיע 
). (ריבי)
בקבוצה שלי דורון עשה תרגיל לשים בגוף גלגל ולתת לו תפקיד חדש.
אחר כך במעגל של כולם הוא דיבר על למידה.
איכשהו זה התחבר לי ושאלתי את עצמי איפה בגוף אני רוצה לשים הלמידה?
אני חושבת שאני רוצה לשים אותה בנשימה כי נשימה זו הפעולה היחידה בגוף שהיא גם אטומטית ואוטונומית וגם נשלטת וכזו אני חושבת שלמידה במהותה או לפחות הייתי רוצה מערכת חינוך שמבינה שלא צריך ללמד אותנו אנחנו לומדים כל עוד אנחנו בחיים, ובצורה אוטומטית ואוטונומית. כדאי אולי לפתח גם שליטה במה שאנחנו לומדים וללמוד גם בצורה מודעת.
בכל אופן על אף שהתשובה הגיעה ביחד עם השאלה שמחתי בשאלה ובתשובה. (שרון)
סוף הוא תמיד התחלה...
אם במעגלים עסקינן, במקום לסכם נחזור להתחלה – אנחנו כאן כדי לשאול, לחקור, להתבונן פנימה והחוצה, להיפתח לאפשרויות חדשות, ואולי אף ליצור מציאות אחרת.
סקרנים?
כל מפגשי הזום בבית הלמה פתוחים לקהל הסקרנים (ללא תשלום)!
מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה, או שלחו לנו מייל להצטרף לרשימת הדיוור, ותהיו ראשונים להתעדכן על מפגשי הזום שלנו.
רוצים להצטרף לקהילה?
הצטרפו לקהילה ותוכלו גם להשפיע! חברי קהילה מוזמנים להשתתף במפגשי הזום, מפגשי חצר בבתים מארחים, הנחייה של מפגשים, והנעת תהליכים ויוזמות בבית הלמה.
נשמח להרחיב את המעגל, להצטרפות לקהילה יש לתאם פגישת היכרות ♥
