"מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש"
/ נועם חורב, רמי קליינשטיין
1. למה מתנות?
למה אנשים נותנים מתנות? (פרחים, בגדים, כסף, ברכה, תכשיט)
למה אנשים נותנים מעצמם? (תשומת לב, הקשבה, כנות, סיוע, נוכחות, חיבוק, פירגון, עצות, מידע)
- כדי לשמח – להראות חיבה, אהבה, אכפתיות
- עזרה לזולת
- כדי להרגיש טוב עם עצמי – אני בסדר, אני בצד הנותן
- כדי לייצר חיבור – צורך בשייכות, אהבה, חברות, הערכה
- כי ככה מקובל – צורך בשייכות לחברה, צורך לשמר חברה
- כדי לייצר תדמית – צורך בשייכות
- כדי להשיג משהו כלכלי – אסטרטגיה שיווקית, שוחד / טובות הנאה, (האם זו מתנה או אשליה? על זה נאמר "אין מתנות חינם")
2. איך זה מרגיש?
נציץ אל 4 סרטונים מתוך הסדרה "המפץ הגדול" שעוסקים במתנות.
[1] את לא נתת לי מתנה, את נתת לי התחייבות!
[2] את נתת לי מטפחת עם ה-DNA של ליאונרד נימוי!
(השחקן ששיחק את ספוק במסע בין כוכבים)
[3] את נתת לי מטפחת עם ה-DNA של ליאונרד נימוי!
(השחקן ששיחק את ספוק במסע בין כוכבים)
[4] את נתת לי מטפחת עם ה-DNA של ליאונרד נימוי!
(השחקן ששיחק את ספוק במסע בין כוכבים)
הדוגמאות המוקצנות מהסדרה "המפץ הגדול", הן הזדמנות לבחון את אי הנוחות שאנשים מרגישים מהמנהג של החלפת מתנות.
הסרטון הבא מציע את ההסבר הפסיכולוגי הבא:
מכיוון שבזמנים קדומים, מתנות היו כלי הישרדות חברתי – זה מחווט לנו במוח שמתנה היא לא אקט של חיבה, אלא יצירת מחויבות. ולמחויבות הזו יש משקל חברתי.
אי הנוחות נובעת מפחד עתיק יומין שלא אוכל לעמוד בהתחייבות ואהיה מגורש / מוחרם / לא רצוי. גם אם מתנה נועדה נטו ממקום אכפתי כדי לשמח – החיווט הזה במוח מפרש אותה כהתחייבות.
3. כלכלת מתנות
מהי כלכלת מתנות?
כלכלת מתנות אינה דומה לעסקאות של קניה ומכירה, ואפילו לא לברטר. לא נעסוק כאן גם בשוק למתנות (אף על פי שהוא נגזר מכלכלת המתנות, אך לשם כך יש לכתוב מאמר נפרד).
מה שמיוחד בכלכלת מתנות הוא שזה מוסד חברתי של החלפת חפצים, שאין בו הסכם מפורש לתמורה, אבל כן יש ציפייה להדדיות.
לשם מה?
כלכלת מתנות עונה על 2 צרכים:
(1) הישרדות כלכלית – ערבות הדדית (בחברות שיתופיות).
(2) הישרדות חברתית – מוסד חברתי לא פורמאלי שמתחזק קשרים חברתיים.
לפני התפתחות הבארטר ואמצעי החליפין, כלכלת מתנות היתה השיטה המקובלת לקיים חברה שיתופית – זו היתה הדרך לשרוד. אני מחלק איתך את התאו שצדתי היום, ואתה תעזור לי לבנות מחסה לקראת החורף.
מלבד הצורך ההישרדותי הפיזי, המתנות שימשו (ועדיין משמשות) לתחזוקת קשרים חברתיים על פני זמן (וגם זה צורך הישרדותי).
מוסד המתנות מחזק את הסולידריות החברתית, משמר את המעמדות החברתיים, ומייצר ומשמר קשרים על פני זמן, כולל קשרים רחוקים. ולכן יש חשיבות גם להרחבת מעגל הנתינה ככל האפשר (כולל גם הקרבת קורבנות לאלים).
אגדה קשמירית מספרת על שתי נשים שניסו להתחכם ולהחליף מתנות רק זו עם זו. לאחר מותן הן הפכו לשתי בארות מורעלות שאף אחד לא יכול לשתות מהן, סמל לעקרות חברתית המזוהה עם התחכמות שכזו.
ככל שהכלכלה הפכה מורכבת יותר, השיטה הכלכלית הפכה מבוססת יותר על סחר חליפין, והמתנות נשארו בעיקר כאמצעי לתחזוקת קשרים. אך גם היום, בהקשרים מסוימים ניתן לזהות את הערבות ההדדית, למשל בתרומת דם, בשיתוף חופשי במידע, בארגוני צדקה, וכדומה.
עוד על כלכלת מתנות כמוסד שמתחזק קשרים חברתיים, בסרטון הבא:
4. The Gift – by Mauss
מוס, במאמר חלוצי משנת 1925, מדבר על האופן שבו החלפת מתנות בין קבוצות בונה יחסי גומלין, בחברות קדומות.
המוטיבציה למאמר
המאמר פורסם בעקבות מלחמת העולם הראשונה ומותם של 12 קולגות של מוס. המחקר של מוס נבע בין היתר גם מהרצון להשפיע על האופן שבו אנשים מנהלים קשרי גומלין ביניהם, כפי שניתן להיווכח בציטוט הבא מתוך המאמר:
"…the clan, the tribe, and the people have learned–as tomorrow, in our so-called civilized world, classes and nations and individuals too will have to learn–how to confront one another without massacring each other, and to give to each other without sacrificing themselves to the other. Herein lies one of the lasting secrets of their wisdom and their solidarity"
נקודות עיקריות במאמרו של מוס:
> מוסד חברתי – כלכלת מתנות זה מוסד חברתי לא פורמלי של החלפת מתנות (חפצים), שהשתלב באופן עמוק בכל תחומי החברה.
> חליפין בין קבוצות – החליפין מתרחש בין קבוצות ולא רק בין יחידים, כי התפקיד הוא סולידריות חברתית כוללת (לשמר ולתחזק חברה, וקשרים עם חברות מרוחקות).
> 3 חובות – מתנה יוצרת התחייבות על פני זמן, והרחבת מעגל הנתינה לקבוצות, מייצר מעגל מתמשך של נתינה וקבלה. מוס מדבר על 3 חובות:
(1) חובה לתת
(2) חובה לקבל
(3) חובה לגמול בהדדיות
5. The Gift Economy – by David Cheal
בספרו, כלכלת המתנות משנת 1988, הסוציולוג דיוויד צ'יל בוחן את תרבות המתנות בחברות קפיטליסטיות מודרניות – קישור לספר.
נקודות עיקריות בספרו של צ'יל:
> מוסד חברתי – למתנות יש חשיבות בהקשר של מערכות יחסים. לא מדובר רק בפעולות אקראיות של חסד, אלא ברשת חברתית מובנית ומורכבת, שמטרתה (בדיוק כמו בחברות הקדומות) לשמר ולחזק קשרים חברתיים ומשפחתיים לאורך זמן.
> דואליות – קיום מקביל ונפרד של 2 מערכות כלכליות בעלות הגיון פנימי שונה:
(1) כלכלת שוק המבוססת על תחרות, רווח כספי, אינדיבידואליזם ואנונימיות.
(2) כלכלת מתנות המבוססת על סולידריות, קרבה רגשית, הדדיות וחיזוק הקהילה.
> מניעת ניכור – השוק הקפיטליסטי מייצר ניכור. כלכלת המתנות חיונית כדי לשמור על הקשרים החברתיים.
> חלוקת תפקידים מגדרית – נשים הן המנוע המרכזי (וכמעט בלעדי) בכלכלת המתנות, אבל כיוון שכלכלת המתנות אינה מוגדרת באופן רשמי, הן אינן זוכות לתגמול על פעילותן לחיזוק קשרי הגומלין החברתיים.
> רשתות קרובות – אנשים נוהגים לתת מתנות בעיקר לאנשים ברשת החברתית הקרובה אליהם (משפחה גרעינית, משפחה מורחבת וחברים קרובים).
> פנקסנות – אנשים מנהלים פנקסנות סמויה, מתנות שאינן מותאמות יכולות להשפיע עד כדי ניתוק קשרים.
> חגיגות וטקסים – הענקת מתנות באירועים קבועים מייצרת הפסקה מתוזמנת מכלכלת השוק, לצורך הידוק המבנה החברתי של הקבוצה (משפחה בדרך כלל) ואישור מחדש של הערכים המשותפים.
פרדוקס הכסף כמתנה
כסף הוא אמצעי של כלכלת השוק – הוא קר, אנונימי ומסמל קשר עסקי. המעבר של מתנה מחפץ לכסף כמתנה, מנוגד למטרה של המתנה כאמצעי לשימור קשרים חברתיים.
המצאת הגיפט-קארד לכאורה היתה אמורה לתת מענה לבעיה הזו, אבל גם היא הפכה מנוכרת, כאשר אנשים מעדיפים גיפט-קארד שיכול להתאים להרבה סוגים של חנויות, ולכן הוא הפך לתחליף של כסף.
גם מתנות ומחוות דיגיטליות – ברכות בהודעות טקסט, תשלום באמצעי דיגיטלי, ואפילו הקלות של הזמנת מתנה באינטרנט – שטחו עוד יותר את הפן הרגשי של החלפת מתנות, והפכו אותן ל"זולות". יש פחות חגיגיות וטקסיות, ויותר מהירות והמוניות. ועדיין, גם ברשתות החברתיות יש קודים חברתיים – כללים לא כתובים למתן מענה להודעה, שימוש באימוג'ים, וכדומה.
גם ברשתות החברתיות, כלכלת המתנות היא בעיקר תפקיד של נשים. נשים בדרך כלל מנהלות את קבוצות הווטסאפ, אוספות כסף לבעלי תפקידים, ומארגנות ברכות דיגיטליות וכדומה.
6. מה צופן העתיד?
> האידיאל השיתופי – מה דעתכם על האמירה "בואו נבטל את השווקים, ונחזור להתנהלות קהילתית שיתופית שמבוססת על כלכלת מתנות"?
> הגלוי מעיד על הרצוי – בחברה הגלובלית שאנו חיים בה, הקשרים הכלכליים והחברתיים מורכבים יותר, ולכן מתפתחים פתרונות יעילים יותר (כלכלת שוק).
> יציאה מאיזון ופתרונות חדשים – פתרונות טכנולוגיים, שיתוף במידע, כלכלה מבוזרת.
> בית הלמה כמודל עכשווי של כלכלת מתנות – הזמן שלי תמורת הזמן שלך, נקודת המבט שלי תמורת נקודת המבט שלך, הקשבה שלי תמורת הקשבה שלך. ככל שאדם נותן יותר מעצמו, כך הוא מקבל יותר ערך מהאינטראקציה עם אחרים.
7. התבוננות מחדש
האם מתנה היא כסף קל, עוגה מוכנה, גשם בעיתו, בריאות, ואפילו משפחה אוהבת? כלומר, משהו שנתנו לי (אנשים או החיים) שמקל לי על החיים?
האם מתנה היא בוקס בבטן או בעיטה באחוריים? כלומר משהו שנתנו לי (אנשים או החיים) שמחשל אותי, מאתגר אותי, ומייצר לי הזדמנות לצמיחה?
אהמ….
ואולי מתנה היא החיים כפי שהם, בלי שיפוטיות.
"להיוולד משמעו לקבל את העולם כולו במתנה" / יוסטין גורדיר