סדנת גלובליזציה
4 מאמרי דעה, המבוססים על 4 מפגשי-שיח בסדנת "גלובליזציה – טוב או רע?" הסדנה עסקה בהתפתחות החברה האנושית לאורך זמן, מהמהפכה החקלאית ועד ל"כפר" הגלובלי, כבסיס לחשיבה על החברה הנורמטיבית ולבחינת שינוי חברתי.
מאמר 1 – המהפכה החקלאית
מאמר 2 – שינויי אקלים וגידול אוכלוסיה
מאמר 3 – התפתחות מוסדות וארגונים
מאמר 4 – מה צופן העתיד
3. התפתחות מוסדית וארגונית
מה קורה כשהאוכלוסיה גדלה באופן משמעותי?
למשל, כשהכפר מכפיל את גודלו, או למשל כששני כפרים מתחילים לנהל קשרי גומלין חברתיים וכלכליים ביניהם?
הסיפור הבא מדגים זאת. שימו לב לפרמטרים הבאים:
- גידול אוכלוסייה
- התרחבות שווקים
- חלוקת עבודה
- התמחות
- זכויות רכוש
עַל רֹאשׁ הָהַר שָׁכַן לוֹ כְּפָר בֶּן מֵאָה תּוֹשָׁבִים
וּבוֹ אָפְתָה לָהּ לִיז, מִבְחָר עוּגוֹת וּלְחָמִים.
לְמַרְגְּלוֹת הָהַר הַזֶּה שָׁכַן עוֹד כְּפָר קָטָן,
וּבוֹ אָפָה שִׁמְשׁוֹן עוּגוֹת וְלֶחֶם כַּמּוּבָן.
קָשָׁה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ לְטִפּוּס אֶל רֹאשׁ הָהַר,
לָכֵן כָּל כְּפָר לִכְפָר, הָיָה לְגַמְרֵי לֹא מֻכָּר.
עָבְרוּ יָמִים, עָבְרוּ שָׁנִים וְהַיְּלָדִים גָּדְלוּ,
וְתוֹשְׁבֵי שְׁנֵי הַכְּפָרִים צָמְחוּ וְהִתְרַבּוּ.
יוֹתֵר יָדַיִם וְכֵלִים פָּרְצוּ אֶת הַדְּרָכִים,
וְהַיּוֹם שְׁנֵי הַכְּפָרִים בָּאֶמְצַע נִפְגָּשִׁים.
מַחְלִיפִים סְחוֹרוֹת וְגַם נְדוּנְיָה וּקְשָׁרִים,
פַּעַם הֵם עוֹלִים לָהַר וּפַעַם הֵם יוֹרְדִים.
לְלִיז הָיָה מַתְכּוֹן יָשָׁן, סוֹדִי, שֶׁל תּוּפִינִים,
אוֹתוֹ קִבְּלָה מִסָּבָתָהּ לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים.
אַךְ הֲכָנַת הַתּוּפִינִים דּוֹרֶשֶׁת שֶׁפַע זְמַן,
וְהַשְּׁכֵנִים צְרִיכִים כָּל בֹּקֶר לֶחֶם, כַּמּוּבָן.
פָּנְתָה לִיז לָאוֹפֶה שִׁמְשׁוֹן בְּהַצָּעָה כָּזֹאת:
"אַתָּה תָּכִין הַלֶּחֶם וַאֲנִי אָכִין עוּגוֹת.
יִהְיֶה לַתּוֹשָׁבִים יוֹתֵר אֵיכוּת וְגַם מִגְוָן,
אַתָּה וְגַם אֲנִי מִזֹּאת נַרְוִיחַ, כַּמּוּבָן.
סִפְּרָה לִיז לְמִרְיָם שְׁכֵנָתָהּ עַל הַסִּכּוּם הַנַּ"ל
סִפְּרָה מִרְיָם לְכָל הַכְּפָר, כְּפִי שֶׁמְּקֻבָּל.
שָׁמְעוּ גַּם הַשְּׁכֵנִים שֶׁבַּבִּקְעָה עַל הַסִּכּוּם,
וּכְבָר הֵכִינוּ הַסַּלִּים, שֶׁלֹּא יֶחְסַר מְאוּם.
עָבְדָה לָהּ לִיז עַד אוֹר רִאשׁוֹן, הֵכִינָה תּוּפִינִים,
עַל פִּי אוֹתוֹ מַתְכּוֹן סוֹדִי בְּאֶלֶף טְעָמִים.
עִם בֹּקֶר הִשְׂתָּרֵךְ לוֹ תּוֹר מֵהַבִּקְעָה לָהַר,
וְתוֹךְ שָׁעָה נִגְמַר הַמְּלַאי, "הֲרֵי זֶה נֶהֱדָר!"
קָרְאָה לִיז לְמִרְיָם שְׁכֵנָתָהּ לָבוֹא וְלַעֲזֹר,
לְהָכִין עוֹד מְלַאי שֶׁל תּוּפִינִים וְגַם לִמְכֹּר.
רָאָה שִׁמְשׁוֹן שֶׁלִיז הִנָּהּ שְׂמֵחָה וְגַם פּוֹרַחַת,
וּרְוָחֶיהָ שֶׁגָּדְלוּ, לֹא לוֹ, הֵסֵבוּ נַחַת.
הַלֶּחֶם שֶׁאָפָה שִׁמְשׁוֹן מֵאָז וּמִתָּמִיד,
לֹא אִפְשֵׁר לוֹ, לְשִׁמְשׁוֹן, לִהְיוֹת גַּם הוּא אָמִיד.
שָׁלַח שִׁמְשׁוֹן אֶת בְּנוֹ יוֹבָב לִגְנֹב אֶת הַמַּתְכּוֹן…
וְאָז הֵכִין מְלַאי תּוּפִינִים, לְבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן.
אֶת הַמְּחִירִים הוֹרִיד שִׁמְשׁוֹן כְּדֵי לִמְשֹׁךְ קָהָל,
וְ"שֹׁד וָשֶׁבֶר", לִיז, כִּי הִתְהַפֵּךְ לָהּ הַגּוֹרָל.
אִבְּדָה אֶת כָּל הַלָּקוֹחוֹת וְאֶת הָרְוָחִים,
וְהַמַּתְכּוֹן שֶׁל סָבָתָהּ הָלַךְ לִשְׂדוֹת זָרִים.
הָלְכָה לָהּ לִיז לְרֹאשׁ הַכְּפָר, בָּכְתָה וְזָעֲקָה,
וְהוּא יָרַד אֶל רֹאשׁ הַכְּפָר לְמַטָּה בַּבִּקְעָה.
אָמַר לוֹ "הָאוֹפִים סִכְּמוּ עַל זוֹ הַחֲלֻקָּה,
וְכָעֵת שִׁמְשׁוֹן גָּנַב מִלִיז אֶת מַרְכֻּלְתָהּ".
עָנָה לוֹ הַשֵּׁנִי "אֲבָל הֵיכָן הַהוֹכָחָה?"
וְלֹא יָדַע אָז, הָרִאשׁוֹן, לָצֵאת מֵהַמְּבוּכָה.
נִסָּה לוֹמַר "זֹאת לֹא טָעוּת, הֲרֵי כֻּלָּם יוֹדְעִים
שֶׁלִיז הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה בִּתְחוּם הַתּוּפִינִים".
עָנָה לוֹ הַשֵּׁנִי "וּמָה אִם כֵּן? וּמָה אִם כָּךְ?
בַּתּוּפִינִים נִסָּה שִׁמְשׁוֹן, נִסָּה וְגַם צָלַח.
הַמְּחִירִים שָׁוִים הֵם לְכָל כִּיס וְכָל תּוֹשָׁב
וְאֵין לְךָ שׁוּם הוֹכָחָה שֶׁמַּר שִׁמְשׁוֹן גָּנַב".
חָשַׁב אָז רֹאשׁ הַכְּפָר שֶׁל לִיז וְכָכָה הוּא אָמַר:
"הַיּוֹם זֶה תּוּפִינִים, מָחָר יִהְיֶה זֶה כָּל דָּבָר.
נַסְכִּים שֶׁמֵּהַיּוֹם, עַל כָּל חִדּוּשׁ וְכָל מַתְכּוֹן,
יִהְיֶה רִשּׁוּם שֶׁל הַזְּכֻיּוֹת, לְמִי שֶׁבָּא רִאשׁוֹן".
מֵהַסִּפּוּר עַל שְׁנֵי כְּפָרִים, מָה אָנוּ לְמֵדִים?
שֶׁעִם גִּדּוּל אֻכְלוּסִיָּה, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּחֻקִּים.
כְּדֵי שֶׁנֶּהֱנֶה מֵחֲלֻקַּת הָעֲבוֹדָה,
וְשֶׁשִׁמְשׁוֹן יַמְצִיא אוּלַי מַתְכּוֹן לְפַשְׁטִידָה.
נשווה לדוגמה בין כפר קטן של פעם לבין עיר גדולה ומודרנית
מידע – בכפר קטן כולם מכירים את כולם, וגם הכלכלה פשוטה. המידע, אם כך, יחסית זמין לכולם. בעיר גדולה ומודרנית, אנשים מנהלים קשרי גומלין גם עם אנשים שאינם מכירים (למשל השליח מהסופר, הפקידה בבנק, או אדם שפוגשים ברחוב). כמו כן, המוצרים עצמם הפכו להיות מורכבים ומגוונים, וחלקם דורש מומחיות על מנת לפענח אותם. בעיר גדולה ומודרנית כמות המידע עצומה והיא מעבר ליכולת של כל אדם להכיל, לסנן, ולהתנהל איתה בחייה היום יום. לכן, באופן יחסי לכמות המידע הקיימת סביבנו, המידע שברשותנו – מוגבל.
עלויות עסקה – עלויות עסקה הן עלויות הנובעות ממגבלה של מידע, כמו: חיפוש מידע, השוואת מחירים, כתיבת חוזים, הסטייה מהתנהלות אופטימאלית בגלל מגבלת מידע, רמאויות (חסר מידע על התנהגות האנשים), חוקים ואכיפתם.
מן הסתם, בעיר גדולה ומודרנית יהיו הרבה יותר עלוית עסקה, כולל התנהלות הנובעת מקיומן של עלויות עסקה ושנועדה לצמצם עלויות עסקה, אך היא עצמה עלות עסקה.
למשל – כשאדם רוכש רכב יד שניה מאדם זר, הוא לא מכיר את המוכר ולא יודע אם הוא יכול לסמוך עליו, הוא גם לא מומחה בתחום הרכב ולכן לא יודע להעריך את מצב הרכב, וכמובן שאין לו גם מידע לגבי כל כלי הרכב המוצעים למכירה, מצבם, ואמינות המוכרים. מה יעשה? ייקח את הרכב למכון בדיקה, ישקיע זמן (וכסף) בחיפוש, ייקח פרטים של המוכר ויכתוב זכרון דברים. כל אלו הן עלויות עסקה (לדוגמה – המאמר המפורסם "שוק הלימונים", שכתב ג'ורג' אקרלוף).
מוסדות – נגדיר מוסדות ככללי המשחק. כלומר, כל החוקים הפורמאליים ואכיפתם (קרי – אכיפה חיצונית על ידי החוק), וכל המוסכמות והנורמות החברתיות ואכיפתן (קרי – אכיפה פנימית על ידי לחץ חברתי, אמון, מוניטין).
בכפר קטן שבו כולם מכירים את כולם, המוסדות הם בלתי פורמאליים בעיקרם. אדם שסוטה מההתנהגות הנורמטיבית זוכה מיד ל"פרצופים", ואם ימשיך בהתנהגותו הוא מסתכן באיבוד קשרים חברתיים וכלכליים (לדוגמה – נערה בחברה חרדית שמגיעה לבית הספר בחצאית שאינה באורך המתאים).
בעיר גדולה ומודרנית, מוסדות פורמאליים ובלתי פורמאליים גרים בכפיפה אחת. כששני צדדים כותבים למשל חוזה שכירות לדירה, לחוזה יש תוקף משפטי והוא משמש כגיבוי לצורך אכיפת ההסכם. ההסכם בין הצדדים נשען גם על אמון (הנובע מתוך ההיכרות ביניהם, פענוח לא מודע של שפת גוף, בירור מידע על השוכר/משכיר וכדומה).
ארגונים – נגדיר ארגונים כמבנה החברתי שבו מתנהלים קשרים חברתיים וכלכליים. בהקשר הכלכלי, בכפר קטן או עיירה קטנה של פעם, הכלכלה התנהלה בעסקים משפחתיים קטנים. ככל שהשווקים גדלו, גם המבנים הכלכליים גדלו והפכו מורכבים יותר (פירמות גדולות לצד עסקים קטנים).
ישנם מניעים שונים לגידול פירמות. אזכיר כאן 2 מניעים אשר קשורים למגבלה של מידע:
(1) חיסכון בעלויות עסקה –
רונלד קואז, במאמרו "טבע הפירמה", מסביר גידול פירמות אנכי (גידול בשלבי היצור, למשל – מיזוג עם הספק), על מנת לחסוך בעלויות עסקה שנובעות ממגבלת מידע אודות ספקים.
(2) יתרונות לגודל במוניטין –
בעבודת הדוקטורט שלי, והמשכה במאמר "על כלכלה של מותגים משותפים", הצעתי הסבר לגידול אופקי של פירמות (גידול בהיקף המכירות, כולל התרחבות פירמה לתחומים נוספים), בשל יתרונות לגודל במוניטין. הרחבה אופקית של הפרמה מאפשר למידע אודות התנהגות הפירמה לעבור מהר יותר, רמאות הופכת לפחות כדאית, ויוצא מכך שגודל הפירמה (בהנחה שעדיין מתקיימת תחרות) מהווה סיגנל לאיכות.
טכנולוגיה – כאמור לעיל, בכפר קטן המוצרים פשוטים והמגוון דל. אדם אחד מגדל פלפלים, אדם אחר תופר שמלות, והשלישי מוכר קרח עם עגלה וסוס. בעיר גדולה ומודרנית אני יכולה להזמין דרך האינטרנט טלפון סלולרי, שמלת משי, ונייר טואלט רב-שכבתי עם ריח של פיות שרחצו באגמים נסתרים. וכל השפע הזה (גם בכמות, גם בגיוון וגם במורכבות) הוא הסביבה שבה מתנהלים החיים החברתיים והכלכליים.
למה צריך מוסדות?
ויותר ספציפית – למה חשוב לאכוף זכויות על רכוש פרטי?
בתהליך ההתפתחות של החברה האנושית, ככל שהאוכלוסיה גדלה והמורכבות החברתית והכלכלית גדלה, גם ההון משתנה. נוצר צורך להגדיר מחדש את הזכויות על ההון הפרטי, על מנת שהפרטים יוכלו להפנים רווחים ועלויות (כפי שראינו בדוגמה של הילידים והסחר בפרוות).
לדוגמה – מה ההבדל בין אדם אשר נוהג ברכב פרטי לבין אדם שנוהג ברכב חברה?
התפתחות ההון
ניתן לראות את התפתחות ההון המרכזי לאורך זמן, מהפיזי אל המופשט, ובמקביל את השינוי בהגדרה של זכוי ות הרכוש:
שינוי בהון: בעל חיים וצמחים (אין רכוש פרטי) ← קרקע (בעלות על קרקע ומבנים) ← תעשיה וא"כ הייטק (בעלות על מפעלים, על מוצרים) ← הייטק (חברות, פטנטים, מוצרים, רכוש, פיננסיים) ← מידע…
כשהמידע הפך להיות ההון המרכזי, ובעיקר כשהמידע לגבי מאפייני האנשים והתנהגותם הפך להיות מרכיב מרכזי בכלכלה – המשמעות של הזכויות על רכוש פרטי היא הגנה על הפרטיות.
שימו לב שההון אינו מתחלף, אלא מתווסף. השינוי בהון בא לידי ביטוי בכך שיש הון חדש שהופך להיות יותר דומיננטי בכלכלה. ומה השלב הבא?…
המאבק על התודעה
קשה לזהות את השלב בהתפתחות שאנחנו נמצאים בו כאשר אנחנו חלק מהתהליך, וגם כאשר אנו מזהים ומבינים את השינוי, לוקח זמן למוסדות להתפתח, והדבר כרוך במאבקים על השליטה בהון. הרי האנשים השולטים בחברה (הון-שלטון) מעוניינים לשמר את מעמדם וכוחם.
ההון הדומיננטי העכשווי, כפי שאני מזהה אותו, הוא "תודעה". מאבק על תודעתם של האנשים היה קיים מאז ומתמיד, אולם בימינו ההון הזה הפך להיות ההון הדומיננטי. היכולת להשפיע על התנהגותם של אנשים דרך מניפולציה רגשית, הצפה של מידע, עיוות המידע והאמת, יצירת תלות של ההמון במוצרים טכנולוגיים – הופכת את ההמון למריונטה נשלטת.
במודל ההתפתחות לטווח קצר, ניתן להסביר זאת על ידי יציאה מאיזון, או לופ (לולאה) של התרחבות שווקים והתפתחות טכנולוגית, אשר עדיין לא מצא את איזונו על ידי התפתחות מוסדית. במילים אחרות – ברמה החברתית, עדיין לא נמצאו הכלים להגן על התודעה, ולשמור על תודעה עצמאית.
על יציאה מאיזון וצמיחה כלכלית
ישנן אין ספור תאוריות על צמיחה כלכלית, שלא אפרט כאן. ההסבר המקובל לצמיחה כלכלית הוא שיפורים טכנולוגיים. הסבר שהיה יכול להניח את הדעת אילו גודל האוכלוסיה היה נשאר קבוע. אולם, כפי שנוכחנו לעיל, מאז המהפכה התעשייתית, לא רק הטכנולוגיה התפתחה באופן מואץ, אלא גם גודל האוכלוסיה. ואם נגדיר צמיחה כלכלית כגידול של התוצר לנפש, אז נדרש הסבר יותר מעמיק מ"שיפורים טכנולוגיים".
באמצעות מודל ההתפתחות לטווח קצר, ניתן להציג באופן פשוט להפליא הסבר לצמיחה כלכלית, כיציאה מאיזון.
כיצד?
צמיחה כלכלית מתרחשת כאשר הגידול בתפוקה (אשר נובע משיפורים טכנולוגיים) מוביל להתרחבות שווקים שאינה נובעת מגידול אוכלוסיה.
במקרה כזה, החברה נכנסת ללופ של התרחבות שווקים ושיפורים טכנולוגיים, ולגודל האוכלוסייה לוקח זמן להדביק את הפער, והתוצאה היא גידול בתוצר לנפש, כלומר – צמיחה כלכלית.
אילו שיפורים טכנולוגיים הובילו להתרחבות שווקים?
המצאת הקיטור, ובעקבות זאת רכבות, ולאחר מכן כלי תחבורה שונים – כל אלו מאפשרים לאנשים לחצות ימים ויבשות כשהעולם כולו נפתח לסחר ושיתופי פעולה כלכליים – השווקים גדלים ללא גידול מקביל של האוכלוסיה.
באופן דומה, גם המצאת הטלגרף, ובעקבותיה התפתחות הטלפון והאינטרנט – איפשרו לאנשים ממקומות גיאוגרפים מרוחקים לתקשר בזמן אמת. כתוצאה מכך, השווקים התרחבו וירטואלית והנה אנחנו כבר בכפר הגלובלי גם מבלי לצאת מהבית.
התוצאה היא שהיחס בין מקורות לאוכלוסיה יצא מאיזון ← צמיחה.
שימו לב כי בעקבות הגידול בתפוקה גם האוכלוסייה תגדל, ובסופו של דבר הפער יצטצמצם ונחזור לאיזון בין מקורות לאוכלוסייה. אולם כל עוד אמצעי התחבורה והתקשורת משתכללים, וכל עוד יש עוד לאן להרחיב את השווקים – יווצר פער בין מקורות לאוכלוסיה.
מודל התפתחות לזמן קצר (סופי)
המודל לוקח בחשבון גם את השפעת השיפורים הטכנולוגיים על גידול אוכלוסיה, וגם את השפעתם על התרחבות השווקים ללא גידול מקביל של האוכלוסייה.
למה?
האם צמיחה כלכלית היא מטרה ברמת חברה? למה? האם יש מטרות נוספות? מהן? כיצד מחזירים את התהליך לאיזון? האם איזון זו מטרה?
פינגבאק: גלובליזציה-2 (מאמר דעה) / נירה יקואל – בית הלמה