מהי החברותא?

החברותא נועדה להעמקה בשיח, לסיעור מוחות ולחשיבה קדימה.

כיצד? על ידי בחירת נושא תקופתי, וקיום דיון על הנושא מזוויות שונות, ונקודות מבט שונות באופן סדיר (פעם בשבועיים) ולאורך תקופה ארוכה (עד שנמצא לנכון לעבור לנושא חדש).

הפורמט שנקבע לחברותא הוא מפגש זום דו-שבועי, בימי חמישי, משעה 19:30, לסדר גודל של שעה עד שעה וחצי (בהתאם לצורך ולרצון המשתתפים).

יש לנו מגוון של מנחים שרוצים להציג את השקפת עולמם, ולתת מהידע שלהם, ויש לנו קהל שיודע לחשוב מחוץ לקופסה, שזה לא פחות חשוב. ולכן, הפורמט שהחלטנו עליו הוא שהחלק של המנחה בכל מפגש יהיה סדר גודל של חצי שעה (מחולק לבחירתו) ויתר הזמן יוקדש לשיח.

לאחר תקופה (כסיכום ביניים או סיכום כולל) – נקיים מפגש פתוח לקהל, עם פאנל של המנחים ועם מעגלי שיח.

בנוסף, לאחר כל מפגש, נעלה סיכום של המפגש לדף החברותא באתר בית הלמה.

הנושא הנבחר – למה כלכלה?

הנושא הנבחר "למה כלכלה", עלה מהשטח, בעקבות מפגש השיח בזום עם יואל על הכלכלה האוסטרית, והדיון הער שהתקיים לאחר מכן בקבוצת הדיונים בווטסאפ.

כשאנשים שומעים את המילה "כלכלה", הרבה פעמים זה מתחבר להם לכסף, חשבונאות, חישובים, גרפים, בירוקרטיה, חישובי כדאיות, רווח והפסד, נכסים וכדומה. אבל זאת לא המטרה שלנו כאן. אז על מה כן נדבר? נדבר על התנהגות של אנשים, נדבר על תיאוריות כלכליות – מה המקור שלהן, מה הנחות היסוד, איזה סיפור הן מספרות, נדבר על החברה שאנו חיים בה ואיך היינו רוצים שהיא תתנהל, נדבר על רגשות (כן, על רגשות, הרי התנהלות כלכלית אינה מנותקת מרגש), על תחרות מול שיתוף פעולה, על השפה הכלכלית. במילים אחרות – נדבר על החיים עצמם.

מהי כלכלה?

לפני שנדבר על הרציונל של המפגשים, אני רוצה להתחיל עם השאלה "מהי כלכלה?"

הגדרה מקובלת לכלכלה: "מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו".

הגדרה מקובלת למדע הכלכלה: "מדע החוקר כיצד החברה האנושית מחלקת את המשאבים המוגבלים".

אדם סמית' שנחשב לאבי הכלכלה המודרנית אמר: "כלכלה – מדע החוקר את העושר".

שימו לב שכל ההגדרות הללו (ויש עוד) מתייחסות להישרדות חומרית מצד אחד, ולאנשים מצד שני. אבל יש פה נתק. אן התייחסות להיבט האנושי (האישי, הערכי, הרגשי, החברתי). זה לא במקרה. התפיסה הכלכלית שהתקבעה כזרם המרכזי בכלכלה, בידלה את הכלכלה ממדעי החברה, מתוך מטרה להפוך את הכלכלה למדע מדויק ככל האפשר.
אבל כלכלה זה לא מדע מדויק, אלא תחום שעוסק באנשים, ולזה אני הייתי רוצה לתת מקום. 

למשל, את אותה שאלה שהצגתי קודם – "כיצד החברה האנושית מחלקת את המשאבים המוגבלים" אפשר לנסח קצת אחרת: "כיצד נכון לחלק את המשאבים המוגבלים?" ושאלה זו מכילה בתוכה גם שיפוט ערכי. גם לשאלה הזו, אגב, יש התייחסות בתיאוריה הכלכלית. ונדבר גם על זה, וגם על המשמעות של משאבים מוגבלים ועוד. 

מה הרציונל?

השיר הקצר לעיל מבטא בכמה מילים את תפיסת העולם שלי, שהיא רלוונטית לכל הקשר – לחיים, לבית הלמה, לחברותא, וגם למפגשי הכלכלה באופן ספציפי. אני מבדילה בין מטרה לתכלית:

מטרה היא פסגת ההר – המטרה נותנת את המוטיבציה לטפס.

התכלית – היא הדרך הייחודית שלי לטפס על ההר, דרך שיש בה טיפוס, שיש בה אתגר, שיש בה מאמץ, שיש בה לימוד (דרך שיש בה הבנה שהמטרה האמיתית היא הדרך ולא פסגת ההר…)

והתכלית של התכלית – היא האינטראקציה עם האנשים שהולכים איתי בדרך הזו.

בהקשר של המפגשים שלנו –

המטרה שלי (פסגת ההר אליה אני מכוונת) – לפתח מודל כלכלי חדש לאנושות, דרך אחרת להתנהלות החברה והכלכלה שהדגש בה יהיה חופש שוויוני (מושג שארחיב עליו בהמשך). זה מה שמניע אותי לקיים את מפגשי הכלכלה.

הדרך (התכלית) – מפגשים מגוונים, עם מנחים שונים, נקודות מבט שונות ושיח – שיהיו כמו חלקים שונים בפאזל.

והתכלית של התכלית – היא החברותא עצמה, אתם – האנשים שאני יכולה לפגוש רק בדרך הזו, שמובילה רק להר הזה.

המנחים שלנו – על מה הם רוצים לדבר? (בקצרה)

נירה יקואל – איך צומחות תיאוריות כלכליות? מה המטרה? (מה מניע אנשים) הכשל השלטוני, גלובליזציה, יעילות פרטו, מגבלת מידע, ועוד.

יואל קרופניק – כלכלה אוסטרית, שוק חופשי, ערכים
אלדד שידלובסקי – צדק חברתי, למה נדרשת מדיניות ציבורית? ממשלה? כלכלה כסיפור, עוני ואי שוויון
שירה ריכטר – כלכלה פמניסטית, עבודה שקופה (unpaid labor), כלכלת רגשות
אופירה אליאב – חדשנות פיננסית, פינטק (חיבור בין פיננסים לטכנולוגיה), גם מבחינת התנהלות וגם מבחינת ההשלכות (נוחות מול פרטיות)
דורון לוי – כלכלה התנהגותית, טכנוקרטיה והשפעתה עלינו כחברה
זאב שילאור – דילמת הגנרלים הביזנטיים

התייחסות של המשתתפים (כולל אפשרות לנושאים נוספים למפגשים)
חצב – האם האנושות יכולה לעבור ממודל עולמי של הפרד ומשול אל מודל חדש של משילות משותפת?
יוסי – אנחנו חיים בחברה מבוססת על זה שהחזק מנצל את החלש. קפיטליזם מביא למונופולים, אימפריאליזם ומלחמות, והכל בשם השוק החופשי.
רז – אם נותנים לך – תיתן. אנשים רוצים לתת, למה לא ליייצר כלכלה שמבוססת על נתינה?
גלית – פרוייקט ונוס – להפוך את פירמידת הצרכים של מסלאו ולהתחיל בהגשמה עצמית.
גילה – סיפור אישי על פיתוח מוצר שנועד להבטיח פרטיות במידע, והמאבק בענקי הטכנולוגיה
מיכל – יש גם צדדים חיוביים בארגונים, לא בכל מקום יש ניצול. יש לחקור מה מבדיל בין אלו שתומכים בחברה לאלו שמנצלים
שרון – הרחבת הדיבור על ריפוי וההיבט התודעתי – עבודה מהפנים אל החוץ. חקר השפעת השפה על ההתנהלות הכלכלית. "לראות את המים" – לשים סמני שאלה על תבניות החשיבה החברתיות.