הנחות המוצא של הסדנה היו ששפה משקפת תודעה, ששינויים בתודעה משתקפים בשפה ולהפך, והיכולת שלנו לברוא מציאות רצויה, עוברת דרך שינוי התודעה שלנו.
כדי להמחיש את הנחות המוצא סקרנו שירים וסיפורים אישיים וקולקטיביים ותרגלנו גמישות שפתית/תודעתית באמצעות יצירת שירים ודימויים בדרך משחקית וחוויתית.
בסדנה חקרנו גם רבדים יחסית סמויים בשפה, שיש להם פוטנציאל לא ממוצה לשינויים תודעתיים.
מפגש 1 - כי האדם עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה…
בני אדם תופסים מושגים מופשטים ואף קונקרטיים באמצעות מושגים מוחשיים ומוכרים יותר. השימוש במטאפורות הוא דוגמה לכך.
באופן מטאפורי, ניתן לראות מטאפורה כגשר בין מושגים. למשל גשר בין המושג חינוך ותחרות יוצר תפיסה חינוכית מסוימת ("סיימתי בהצטיינות יתרה"). לעומת זאת, חיבור בין חינוך לגינון ("יש לטפח את הנוער"), נחווה אולי חינוך אחר ומציאות אחרת.
הגדרה למטאפורה
אנקדוטה מעניינת – אפילו בהגדרה למטאפורה באנגלית יש שימוש במטאפורה:
למצגת המלאה של מפגש 1, לחצו כאן:
טיפוח גמישות תודעתית בעזרת תרגילי כתיבה
תרגיל 1
לקחנו את תבנית השיר "כי האדם עץ השדה", והגמשנו את שפתנו ותודעתנו בעזרת החלפת דימוי העץ בדימויים משלנו.
כי האדם כריש בים
כמו הכריש האדם שוחה לו
כמו האדם הוא פותח פה
ואני לא יודעת
מה יהיה והאם עד עולם
כריש בים
–
/ נירה
כי האדם זלזל נוטה
כמו האדם הזלזל צונח
כמו האדם הוא נחבט בקרקע
ואני לא יודעת
מה הוא חושב לו
נוטה על תילו
או חבוט על הארץ
–
/ שאני
כי אני כמו אדמה
כמו אדמה גם אני נושמת
מלאה תנועה וחיים שאינם שלי
אך הם בתוכי
ואני עוד בודקת
איפה הגבול בין חוצי וליבי
טועמת
פועמת
נפעמת
–
/ יעל
כי האדם כמו ציפור
כמו הציפור הוא קיבל כנפיים
כמו הציפור הוא יכול לעוף
ולבחור את הדרך
או לחתום רגליו
לעולם בתוך כלוב
–
/ ליאת
כי האדם חרוז בשיר
כמו חרוז שמקומו לא מכיר
כמו החרוז מבקש למצוא בית
ואני לא יודעת
היכן הוא ביתי
–
/ שרון
כי האדם היכן הוא גבולו
כמו שהגבול שיכול לו לנוע
כך האדם
ואיך הוא ידע
אם לא ינסה
את גבולו
–
/ זאב
כי האדם ציפור ברוח
כמו הציפור הוא פורש כנפיים
כמו הציפור הוא נישא ברוח
כמו הציפור הוא חוזר לקן
כי זה ביתו ושם אינו לבד
–
/ גילה
כי האדם שעון חול
כמו חיי האדם כך החול זורם לו
כמו החול האדם נגמר
ואני לא יודע
מתי תהיה השעה
בה החול ייתם
–
/ עובדיה
כי האדם עלה בשלכת
כמו האדם הוא עף ברוח
כמו האדם הוא נושר
ואני לא יודעת
איפה הוא ואיפה יהיה
–
/ רחל
כי האדם נוצה ברוח
כמו נוצה הוא שואף למעלה
כו נוצה הוא עף ממקום למקום
ואני לא יודע
אפה הייתי ואיפה אהיה
כמו נוצה ברוח
–
/ נעמה
תרגיל 2
מטאפורות חדשות לחיים
החיים הם כמו דשדוש בבוץ, זה מלכלך אבל יכול להיות ממש כייפי / מישהי
החיים הם כמו בצל בכל פעם נסיונות חדשים, חלקם מגיעים לפריחה / מרתה
החיים הם כמו מטאפורה. לפעמים אתה מבין אותם, לפעמים הם פשוט קורים / שאני
תרגיל 3
השתעשענו בהלחמי ביטויים
פה קבור השלד בארון / שרון
איזהו עשיר? המשמח לבב אנוש.
התפוח נופל על ראש הגנב.
כל הנחלים מובילים לים של דמעות בשתי עיניי.
איזהו גיבור? הכובש את ליבי…
הגרוש נפל רחוק מהעין.
נפל לו האסימון לתחתונים.
כל הנחלים זורמים לים והים ממלא פיו מים.
נכנס יין, הרי זה משובח.
–
/ נירה
על ראש הגנב העיירה בוערת.
והרי החדשות ועיקרן בחילה.
בארץ אהבתי המפקד סורח.
אני אנוח כבר בקבר אחים.
אין משיחין בשעת הסעודה האחרונה.
הזמן מרפא את כל הפצעים, חוץ מפצע אחד שרק מחמיר עם הזמן – זיקנה.
הגונב מגנב פטור מחוק גיוס חובה.
נכנס יין יצא שכרו בהפסדו.
אם לסבתא היו גלגלים-משרד התחבורה כבר היה עושה עליה קופה.
אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו השכנים?
המתחיל מצווה אומרים לו גמור הכל מהצלחת או שיבוא שוטר!
אין עשן בלי מנגל של יום העצמאות.
השקט שלפני הסערה בכוס תה.
מרוב עצים לא רואים את הדשא של השכן.
הנסיכה על העדשה זאת טבעונית ושמה תשוקה.
של נעליך מעל רגליך, ותעיף כבר את הגרביים
האלה לכביסה.
אי אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו,
אבל מה עם סרגל עץ, שיפוד, צ'ופסטיק, קיסם…להמשיך?
לשון נופל על לשון – נשיקה צרפתית.
–
/ לילך
מפגש 2 - אצלנו בגן
אצלנו בגן יש המון ילדים
את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא מכיר
אבל מי לא שמע על האומץ של רן
הוא הכי מהיר בחול הוא הכי חזק בגן
אבל יש לו סוד אחד שפחד הוא לגלות
שהוא כל כך מאוהב באחת הילדות…
יצאנו למסע בין מילים וסיפורים לחפש את הכוח שלהם לרפא.
במפגש הזה פגשנו בנוסף לרובד המטאפורות רובד עומק חדש: רובד הנרטיבים, רובד שמחובר באופן ישיר לגוף הרגשי שלנו.
פתחנו בשיר "אצלנו בגן" שמתחיל בנרטיב מסוים אבל הבית האחרון משנה לחלוטין את הנרטיב ואת משמעות השיר. את השיר ביצעה שי-לי עטרי. מכאן עברנו לסיפור על הסיפור של שי-לי עטרי ומה שאירע לה ולמשפחתה בשביעי באוקטובר. סיפור שמציע לנו להיות האוחזים בעט שכותבת את הסיפור שלנו ולהחליט האם הסיפור שלנו הוא סיפור של אהבה גדולה מהחיים או סיפור טרגי.
האזנו לדיאלוג מתוך הסיפור הקצר "השוד הגדול". סיפור שנכתב כדי להעניק נרטיב חדש לחווית פרידה כואבת.
פגשנו את סיפורה של זהר גלס ז"ל, שבאמצעות שינוי נרטיבי לגבי מחלת הסרטן שחלתה בה, העניקה לעצמה שנה וחצי של חיים מלאים, חרף התחזיות הקודרות של כל רופאיה.
למצגת המלאה של מפגש 2, לחצו כאן:
הסיפור מאחורי הסיפור של שי-לי עטרי
בסרטן לא נלחמים, מסרטן מחלימים
סיפורה של זהר גלס ז"ל, ששינוי תודעתי נתן לה שנה וחצי של חיים מלאים, אחרי שכל הרופאים פסקו לה הוספיס.
טיפוח גמישות תודעתית בעזרת תרגיל כתיבה
תרגיל 1
לקחנו את השיר יונתן הקטן (ישראל דושמן), והשתעשענו ביצירת סופים חלופיים משלנו.
מי אמר טיפוס על העץ גורר עונש של נפילה מהעץ?
השיר המקורי
יונתן הקטן
רץ בבוקר אל הגן
הוא טיפס על העץ
אפרוחים חיפש
–
אוי ואבוי לו לשובב
חור גדול במכנסיו
מן העץ התגלגל
ועונשו קיבל
אפרוחים הוא לא מצא
ולרדת לא רצה
עד היום שם שוכן
יונתן זקן
–
/ נירה יקואל
כשאותם הוא לא מצא
במהירות הטיל ביצה
שעליה דגר בשקידה
כי רצה עד אפרוח יצא
–
/ מישהי
הוא מצא ציפור גם קן
וגוזל חמוד גם כן
מצחוק מאושר התגלגל
מתנתו קבל
–
/ לילך
אך בסוף מה מצא?
אתונות? מלוכה?
על העץ לו חיכתה
ילדה יפה שחר שמה
ועד היום בין ענפים
חיים הם יחד כמו זוג יונים
–
/ שרון
אתונות הוא לא מצא
אבל מלך כן יצא
גם דוד גם יונתן
סיפור מדליק לגן
–
/ זאב
הוא בנה לו מגלשה
ומשם גלש אל אמו
הוא רץ מהר
וחיבוק גדול קיבל
–
/ גילה
שם בקן הוא פשפש
ומצא מה שחיפש
פשוש קטן בגאון
הביא אל הגנון
–
/ עובדיה
קישורים נוספים 
קטע מתוך "השוד הגדול" – סצנה של שוד שמשמשת כבמה לדיון פילוסופי על שוויונו ועל ערך עצמי / שרון שמורק
מפגש 3 - שירת הסטיקר
דור שלם דורש שלום
תנו לצה"ל לנצח
עם חזק עושה שלום
תנו לצה"ל לכסח
אין שלום עם ערבים
אל תתנו להם רובים
קרבי זה הכי אחי…
במפגש זה שמענו את הסיפור של דוד גרוסמן על כתיבת השיר "שירת הסטיקרים": כיצד רגע מכונן אחד גרם לו להבין את שרשרת הקשרים בין סטיקרים לרצח ראש ממשלה.
חקרנו מספר סטיקרים בולטים מהתקופה כדי להתחקות אחרי הנרטיבים השונים מאחוריהם.
נירה שיתפה בסטיקרים משלה וכולנו השתעשענו בכתיבת סטיקרים על קנבס משותף.
נירה שיתפה גרסה משלה גם לשירת הסטיקרים, שיר הבנוי כולו משורות של שירים מוכרים וגם אנחנו השתעשענו בשזירת שורות אהובות משירים מוכרים לכדי שיר חדש.
שוטטנו בשדות סמנטיים ולמדנו על ההבדלים בין שפות שונות בתוך שדה סמנטי ועל הקשרים שבן שדה סמנטי לערכי ליבה של החברה, בעיקר על ידי התבוננות בשדה הסמנטי 'משפחה' בשפה הקוריאנית. למדנו עד כמה כינויי משפחה (כגון אחותי) עשירים יותר בשפה הקוריאנית וכיצד זה משקף את הערכים הקונפוציאניים שמקדשים שמירה על ההיררכיה החברתית.
למצגת המלאה של מפגש 3, לחצו כאן:
הסיפור מאחורי שירת הסטיקר
טיפוח גמישות תודעתית בעזרת תרגיל כתיבה
תרגיל 1
חיברנו שירים חדשים משורות ידועות של שירים קיימים.
כולנו ילדים של החיים
ילדים זה שמחה
כל שנבקש לו יהי
מישהו שלח לי מתנות קטנות
אנחנו דור מזוין (חוץ מ- IVF)
אתמול היה טוב ויהיה גם מחר
/ רחל ומישהי
על ראש הברוש שבחצר
כל הציפורים מבקשות מהפכה
אני ואתה נשנה את העולם
כי רק אני ואנוכי נורמלים מכולם
/ שרון
שלח לי מלאך
כי משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן
שלח לי מלאך
כי הכל פה עולה באש
שלח לי מלאך
כי גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת
/ שרון
אין אוויר
למה אין אוויר בריאות
אין לי רגע דל
אתמול היה טוב
ויהיה גם מחר
גם זה יעבור
/ ליאת ואלדד
גם זה יעבור
מחלוני אני רואה
מטוס ממריא מטוס דואה
כולנו ילדים של החיים
יש דברים נסתרים
כל שנבקש לו יהי
/ ליאת ואלדד
לכבוד מליארד מליארד צודקים
כולם מדברים על צדק
אף אחד לא מדבר על שלום
וכשהתעוררתי שכחתי את החלום
עם נשאר עם, אל תקרא לו אדם
ורק אני מרוב שתיקה אוהבת
כולנו ילדים של החיים, אני חושבת
משיח בא
ואם הוא לא משיח
גם הוא יעבור
/ נירה
מפגש 4 - אבניבי
א-ב-ני-בי או-בו-ה-בב
א-ב-ני-בי או-בו-ה-בב או-בו-ת-בך.
כשהיינו ילדים
אהבנו בסודי סודות.
אל מי היינו נחמדים?
רק לדודים ולדודות….
מפגש זה היה מפגש מסכם, שהתייחס לנרטיבים, מטאפורות ושדות סמנטיים.
הבנו את הקשר בין מטאפורות לשדות סמנטיים ומדוע הקשר הזה הוא חלון הראווה של חנות המשקפיים דרכם אנו מתבוננים בעולם.
מתוך ההבנה הזו התבוננו בעזרת AI במושג אמת ב-4 שפות שונות: עברית, אנגלית, בולגרית וקוראנית, ומתוך התובנות הללו ניסינו להבין איך אפשר למתן את הקוטביות בשיח העברי ולשפר את המוכנות של ישראלים לפגוש את האמת הכואבת.
למצגת המלאה של מפגש 4, לחצו כאן:
תרגילי גמישות תודעתית
תרגיל 1
השתעשענו עם הפן הקולי בשפה, ליצירת שפת "אבניבי" חדשה
תרגיל 2
חוכמת הפיתה – הצענו תרגיל כתיבה שמקשר בין שדות סמנטיים: שימוש בשדה סמנטי "אוכל" כדי לתאר רגשות.
וונדר-פיתה
יש לי וונדר-פיתה
הכל נכנס בפנים
כמו התיק של מרי פופינס
או סבא נוח עם כיסים:
חמוצים, צ'יפס וסלט
סוכריות קופצות
רהיטים, בתים, חלל
נמלים אצות.
הכל נכנס בפנים
כמעט
בכל זאת שעת חצות
אז מה נשאר בחוץ?
מן הסתם, עצות…
/ נירה
