שמיני עצרת
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, תְּקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת: שְׁבָרִים.
מְחַכָּה לַגֶּשֶׁם שֶׁיִּשְׁטֹף הַכֹּל,
אַךְ הוּא מִתְמַהְמֵהַּ.
אוּלַי הוּא מִתְפַּלֵּל עַל טִפּוֹתָיו,
הֲרֵי הוּא לֹא שָׁמַע מֵהֶן
כְּבָר שָׁעוֹת!
מְחַכָּה לַטִּפּוֹת
שֶׁיָּשׁוּבוּ לַעֲנַן,
כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִשָּׁבֵר.
מְחַכָּה לְשֶׁבֶר עָנָן
רשימת קניות
רְשִׁימַת הַקְּנִיּוֹת שֶׁלִּי לְהַיּוֹם
כּוֹלֶלֶת רַק דָּבָר אֶחָד:
לֹא גַּרְזֶן אֲנִי צְרִיכָה
וְלֹא נוּנְצָ'קוֹת
לֹא מַטָּע שֶׁל רִמּוֹנִים
וְלֹא אַלְפָּקוֹת
מְוַתֶּרֶת עַל פָּנָס
עַל פְּצָצוֹת
וְעַל גַּרְבַּיִם
מְוַתֶּרֶת גַּם עַל מַיִם
עַל פֵיוֹת
וְעַל שִׁנַּיִם
כָּל מָה שֶׁאֲנִי צְרִיכָה
כְּדֵי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה,
זֶה לִדְאֹג שֶׁתִּהְיֶה לִי
אֶזְרָחוּת זָרָה.
שקופים
הָיֹה הָיְתָה יַלְדָּה שְׁקוּפָה
שֶׁיָּשְׁבָה עַל כִּסֵּא שָׁקוּף
וְהִסְתַּכְּלָה בְּמָסַךְ שָׁקוּף
עַל אֲנָשִׁים שְׁקוּפִים
עִם רוֹבִים שְׁקוּפִים
שֶׁפָּרְצוּ גָּדֵר שְׁקוּפָה
וְיָרוּ עַל יְלָדִים שְׁקוּפִים
שֶׁהִתְחַבְּאוּ בַּאֲרוֹנוֹת שְׁקוּפִים
תצפיתנית
בְּבוֹגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֲדָשִׁים
הָיְתָה יַלְדָּה אַחַת,
שֶׁרָאֲתָה לַמֶּלֶךְ הַכֹּל.
אֲבוֹי לַבּוּשָׁה!
מִיָּד קָרְאוּ לָהּ "אִשָּׁה טִפְּשָׁה"
וְהֶעֱלוּ אוֹתָהּ עַל טִיל
לְאַנְשֶׁהוּ…
שקט, מלחמה
לֹא יָדַעְנוּ,
לֹא שָׁמַעְנוּ,
לֹא חָשַׁבְנוּ,
לֹא תֵּאַרְנוּ.
סְתוּמִים אֲנַחְנוּ
כָּל הָמוּ וּמִי,
אַךְ שֶׁקֶט, מִלְחָמָה,
אָז תִּסְתְּמִי.
גברת צריך ואדון אפשר-אולי
בהשראת "בלדה על אדון אולי וגברת כבר" (מילים: חנוך לוין)
גְּבֶרֶת צָרִיךְ
וְאָדוֹן אֶפְשָׁר-אוּלַי
נִפְגְּשׁוּ לְדַסְקֵס עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא.
אָמְרָה גְּבֶרֶת צָרִיךְ, שֶׁצָּרִיךְ.
הִנְהֵן אָדוֹן אֶפְשָׁר-אוּלַי, וְאָמַר,
שֶׁאִם רַק אֲנָשִׁים הָיוּ קָמִים
אָז הָיָה אֶפְשָׁר אוּלַי.
מִפֹּה לְשָׁם נִהְיָה קַר
וְגַם קְצָת מְאֻחָר,
אָז אָמְרָה גְּבֶרֶת צָרִיךְ,
שֶׁצָּרִיךְ לְהִפָּגֵשׁ גַּם מָחָר.
אָדוֹן אֶפְשָׁר-אוּלַי הִנְהֵן בְּהַסְכָּמָה,
וְאָמַר, שֶׁאֶפְשָׁר אוּלַי.
אנשים
אֲנָשִׁים…
כָּל אֶחָד בְּעוֹלָמוֹ, לֹא כֵן?
חֲפָצִים לְעֻמַּת זֹאת קַשּׁוּבִים
הִנֵּה דִּבַּרְתִּי אֶתְמוֹל עִם צַלַּחַת
אָמַרְתִּי לָהּ "כַּנְּסִי, כַּנְּסִי לַמֵּדִיחַ"
הִיא לֹא נִכְנְסָה
אֲבָל הִקְשִׁיבָה רֹב קֶשֶׁב
אֲפִלּוּ רָאִיתִי דִּמְעָה בְּעֵינָהּ
כְּשֶׁלֹּא הִתְיַעַצְתִּי אִתָּהּ לְגַבֵּי הַסָּלָט
"כַּנְּסִי, כַּנְּסִי לַמַּדִּיחַ" אָמַרְתִּי לָהּ שׁוּב
וּפִתְאוֹם הִיא אָמְרָה: "כַּנְּסִי אַתְּ!"
