הרוב קובע? (מאמר דעה) / נירה יקואל

נקודת מבט אחרת על דמוקרטיה במובן המהותי

אומר פרופ' ישעיהו ליבוביץ':

"אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים. מה ההבדל בין דיקטטור המחליט מה טוב ומה רע, לבין המון בני אדם שמחליטים על הדבר הזה? אנחנו אומרים שהדיקטטור הוא רשע או מטופש, אבל כל אדם יכול להיות רשע ומטופש. זאת אומרת, גם הרוב של בני האדם יכול להיות רוב של מטופשים ומרושעים, ולכן המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במשטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב".

(ציטוט ידוע, המקור חסר).

מדוע אנו מחפשים לבטא את רצונה של ישות דמיונית הנקראת "חברה"? מדוע שלא נסתכל על רצונם האמיתי והלא מדומיין של אנשים אינדיבידואלים? אולי הסקאלה שמתארת נכונה את "שלטון העם" אינה רוב-מיעוט, אלא סקאלה אחרת לגמרי? אולי הסקאלה שעלינו לבחון היא עד כמה כל פרט בעם (או בחברה) ריבון ומקבל החלטות בעצמו? אולי "חופש" אינו "רק" זכות יסוד, אלא הדמוקרטיה במהותה?

ליבוביץ' מתייחס להיבט המהותי של הדמוקרטיה, אשר לתפיסתו לא עוסק בשאלה "מי קובע עליי", אלא עד כמה אני חופשי כאדם לקבוע לעצמי. ככל שהחופש של האדם מוגבל יותר, והוא תלוי ברצונם של אחרים (מיעוט או רוב – לא חשוב), כך אנו מתרחקים מהמהות האמיתית של הדמוקרטיה.

זוהי פרשנות אחרת לגמרי למושג דמוקרטיה (כלומר, ל"שלטון העם") במובן המהותי! פרשנות זו מתייחסת לסקלה של חופש ולא לסקאלה של רוב-מיעוט. עצם ההבנה שיכולה להיות סקאלה אחרת, שאנחנו יכולים לפתוח לדיון את המושג דמוקרטיה, חשובה בפני עצמה.

במקום אחר, ליבוביץ' מוסיף ואומר כי הוא איננו פשיסט (הוא אינו מיחס למדינה עצמה ערך), אבל הוא גם איננו אנרכיסט. למה הכוונה? ליבוביץ' טוען כי הוא מבין את הצורך במנגנון שלטוני והוא מבין שכל מנגנון שלטוני פוגע בחופש. עם זאת, את הדמוקרטיה הוא מודד לפי החופש בפועל. בדמוקרטיה, לתפיסתו, כוחו של השלטון חייב להיות מוגבל עד למינימום ההכרחי. אנרכיה, לעומת זאת, מוותרת על מנגנון שלטוני מלכתחילה.