שירה יקומית / גילה פיש

אני בזרימה, האותיות הופכות למילים,

שוטפות, זורמות בזרם החיים.

החיים האינסופיים בזרם היקום,

ואני זורמת על גבן ובתוכן…

זה התווך בין הדברים כולם,

למעשה מבחינתנו הוא לא קיים.
הוא כל כך קטן ועדין,
שהאדם בו לא יכול להבחין.

מכיל אנרגיה עצומה,
שרוטטת בשמחה.
הוא מלא מלא חכמה,
ואין אנו יודעים מה מקורה.

הכל חידות ואין פותר,
את העוצמה הזאת לא ניתן לקלוט.
רק באמצעות הלב להתחבר,
ורק לאהוב את החבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *