היום התכנסנו דיירי השכונה,
והקשבנו להסבר על מה שיקרה השנה –
איך יתקדם הפינוי בינוי?
מה התוכניות? ואיך יראה השינוי?
הגיע זמן השאלות.
שאלתי מתי יתחילו לבנות,
ענו לי שהתחלת הבנייה
תיקח חמש שנים תמימות.
אז חשבתי שעלי להיות אופטימי
כי לא עוזר להיות פסימי,
אמנם לאף אחד אין חוזה
עד מתי יחיה –
אבל בגיל 80,
5 שנים זה חתיכת מחזה.
פסימי יכול להיות צודק
אבל הוא לא נהנה מזה
ואם לא נהנים, אז מה הטעם באורך החיים?
לכן נמשיך לקוות ולחלום,
יתכן שיתגשם החלום,
ואם לא – ממילא לא אדע,
כי אעבור לעולם אחר בתודה.