מאמר זה מציג פרשנות אישית וייחודית לסיפור גן העדן כסיפור אמוני, סיפור אשר נועד לספק הסבר לאמונה של האדם באל. הסיפור המקראי בכללותו עוסק בחיים הללו, ולא בעולם הבא, אולם דמות האל הנצחית מהווה עמוד תווך בסיפור, לא רק כגיבור הראשי, אלא כגורם המניע את החיים עצמם, כסיבה לחיים. הפרשנות במאמר זה מתייחסת לתפקידו של …
מיומנו של מִלּוּשׁ: היום נָנָה זרקה לי עצם ורצתי לתפוס. ננה מחאה כפיים. האם אני כלב טוב? היום ננה זרקה לי עצם ורצתי לתפוס. ננה מחאה כפיים. האם אני כלב טוב? היום ננה זרקה לי עצם ורצתי לתפוס. ננה מחאה כפיים. האם אני כלב טוב? היום רצתי לתפוס וננה לא זרקה דבר. ננה התגלגלה מצחוק. …
הוא חזר מבית הספר בשמחה ואמר: "איזה כיף, לא למדנו היום בכלל. היה לנו שיעור חינוך ודיברנו על חברות ואחר כך נסענו למוזיאון". אני מנסה להסביר לו שהם למדו כל היום, אבל הוא בשלו: "אמא, את לא מבינה, לא למדנו כלום, אפילו לא הוצאתי מחברת". כאזרחי העולם המערבי למדנו לזהות למידה עם כיתה, שולחנות, כסאות, …
באחת המכללות האקדמיות בארץ קיבלו לאחרונה המרצים הזמנה חגיגית לכנס AI. "אנו צועדים לקראת העתיד החדש" נכתב בהזמנה, שכללה הבטחה לאירוע חגיגי, חוויתי ומרגש לקראת הכנסת טכנולוגיית הבינה המלאכותית כחלק בלתי נפרד מהלימודים במכללה. כך צועדת לה המכללה (ועוד ארגונים רבים אחרים) לקראת העתיד, בלי לשאול מה המחיר של הצעידה הזו – מה יהיה אופי …
עברו חודשים כמו יובלות, לא התקשרת. אמנם לטלפון שני קצוות, אבל זה לא מפר את הדממה. אז אני מתקשר,יודע שאשמע:"למה אתה לא מתקשר?שכחת את אחותך?מה קורה לך בנשמה?"ואולי אני לא מתקשרכי אני לא רוצה לשמוע מאומה.
היום התכנסנו דיירי השכונה, והקשבנו להסבר על מה שיקרה השנה – איך יתקדם הפינוי בינוי? מה התוכניות? ואיך יראה השינוי? הגיע זמן השאלות. שאלתי מתי יתחילו לבנות, ענו לי שהתחלת הבנייה תיקח חמש שנים תמימות. אז חשבתי שעלי להיות אופטימי כי לא עוזר להיות פסימי, אמנם לאף אחד אין חוזה עד מתי יחיה – אבל …
מה הדבר הכי חשוב בעולם? קודם כל, להיות בן אדם. מלא בערכים, כבוד וחמלה, להתרחק לצמיתות ממסכי התעמולה, לדעת להעמיק פנימה, לחשוב, להבין שרק אתה יודע מה עושה לך טוב, לא לחפש את התשובות מחוץ לקופסה שאיתה הגעת לכאן למלא ייעודך. מעפר באת ואל עפר תשוב, נכסים וכסף הם לא דבר חשוב, הם באים והולכים …
כמה חכם זה להיות צמח, שיודע מתי הזמן לגדול, מתי להתכנס, מתי לעשות הכל, מתי מגיע גשם, מתי השרב, אין לו רגע פנוי, וודאי לא מחשבות שווא. הוא יודע מה הייעוד ולאן הוא צריך להגיע, לא נותן לגורמים חיצוניים לו להפריע, התוכנית שלו סדורה, ידועה מראש, שגם מזרע קטן עוד יעמוד לנו כאן ברוש.
בהשראת המשפט: "התחילו לתפור והחוט כבר יגיע" תופרת אני ותופרת, חיי תפורים בחיי אחרים, את הבד כבר טוו עבורי בני הדורות הקודמים.ואני את דרכם ממשיכה, תופרת ורוקמת חיים חדשים על בדים קדומים, ונכדי, ובעתיד גם ניניי, ימשיכו לתפור ולרקום חיים יפים בוורוד.
ננעלתי מחוץ לבית. אמא אומרת שהיא אמרה לי לקחת מפתח. לא זוכרת. אולי היא סתם אומרת. ובכלל מה רע לה? יושבת בפארק מסתכלת על אחי מתאמן.ואני?על השטיח בכניסהכמו כלבלב עזוב,כמו הכפכפים עם החול מהים,כמו הקורקינט הישן.יושבת שםובוכה.ולאמא לא איכפת!היא לא רואה!היא אמנם התקשרה לשאול אם אני בסדר,אמרתי שכן,אבל כמה בסדר אפשר להיות כשבוכים על השטיח …
