סדנת גלובליזציה
4 מאמרי דעה, המבוססים על 4 מפגשי-שיח בסדנת "גלובליזציה – טוב או רע?" הסדנה עסקה בהתפתחות החברה האנושית לאורך זמן, מהמהפכה החקלאית ועד ל"כפר" הגלובלי, כבסיס לחשיבה על החברה הנורמטיבית ולבחינת שינוי חברתי.
מאמר 1 – המהפכה החקלאית
מאמר 2 – שינויי אקלים וגידול אוכלוסיה
מאמר 3 – התפתחות מוסדות וארגונים
מאמר 4 – מה צופן העתיד
שינויי אקלים וגידול אוכלוסיה
ּכְּשֶׁגַּל הַחֹם אַסִּימְפְּטוֹמָטִי,
נִדְרָשׁ פְּרֵזֶנְטוֹר צַמֶּרֶת
לְהָאִיר לָנוּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ,
כִּי יֶשְׁנָהּ סַכָּנָה שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ
וְלֹא נֶחֱוֶה סִימָנִים –
לֹא יִכְאַב לָנוּ הָרֹאשׁ,
לֹא תִּהְיֶה לָנוּ סְחַרְחֹרֶת,
וַאֲפִלּוּ הַבִּיבִּי שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה שָׁקוּף.
(נירה יקואל)
בחלק זה נתמקד בשיפור תנאי אקלים ובגידול אוכלוסיה הנובע ממנו, כגורם ראשוני המוביל לתהליך ההתפתחות של החברה האנושית.
מודל זה נותן משקל רב לתנאים הפיזיים (בהתמקד באקלים), לא רק בחיוניות שלהם לקיומם של חיים, אלא גם בהשפעה שלהם על התפתחות ציויליזציה.
למותר לציין כי להתערבות האדם בתהליך (למשל על ידי הנדסת אקלים), יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת, והדבר פותח פתח לשאלות כמו: האם זהו טבע האדם להתערב בטבע? או מהן ההשלכות הקיומיות, החברתיות, והאתיות של התערבות כזאת?
אלו גורמים משפיעים על שינויי אקלים?
ישנם מודלים שונים אשר מדברים על מחזוריות אקלימית בכדור הארץ. הידוע מביניהם, הוצע על ידי הגיאופיזיקאי והאסטרונום מילוטין מילנקוביץ', בשנת 1924. מילנקוביץ' טען למחזוריות של עידני קרח, כל 100 אלף שנה לערך, אשר נובעים משינויים מחזוריים בתנועת כדור-הארץ סביב השמש ושינוי בציר הסיבוב של הכדור. לפי מחזורי מילנקוביץ', עידן הקרח האחרון החל לפני כ-100 אלף שנה, והסתיים לפני כ-12 אלף שנה (המהפכה החקלאית).
האם כדור הארץ בתהליך התחממות או שאולי דווקא נמצא לקראת עידן קרח חדש? 🥶
גורמים נוספים שמשפעים על הטמפרטורה בכדור הארץ הם:
– פעילות השמש – שינויים בפעילות השמש משפיעים על האקלים בכדור הארץ. כאשר השמש פעילה, יש בה יותר כתמי שמש ועוצמת הקרינה בה חזקה יותר.
– השפעות גאולוגיות – התפרצויות געשיות משמעויות גם כן יכולות להשפיע על התחממות כדור הארץ.
– השפעות אנושיות – כשמדברים בימינו על התחממות גלובלית, מדברים על אפקט החממה, שנוצר כתוצאה מפליטת פחמן דו חמצני.
התחממות גלובלית – מהן השאלות שחשוב לשאול?
אוויר וסביבה נטולי זיהום – זה מוצר ציבורי, שאפשר לומר שיש לו תועלת חיובית לכלל האנשים, ואפשר לומר שישנה הצדקה להתערבות שלטונית למניעת זיהום, במיוחד כשמדובר במזהמים הגדולים. אולם, מכאן ועד לטענה שלאדם יש השפעה דומיננטית על האקלים עד כדי התחממות גלובלית, המרחק רב.
אניח כאן מספר שאלות/תהיות לגבי הטענה של התחממות גלובלית, ולקוראי אשאיר את המשימה לחבר את הנקודות:
– מהי ההגדרה של טמפרטורה גלובלית?
– כיצד מודדים טמפרטורות?
– כיצד יוצרים תחזית?
– מהו קנה המידה הרלוונטי?
– מדוע הנושא הזה הוא טאבו ואסור לבטא עמדה אחרת?
– מה האינטרס?
שיפור בתנאי אקלים והשפעתו על גודל האוכלוסיה
יציאה מעידן הקרח, משמעותה שיפור בתנאי אקלים בכדור הארץ אשר שיפר את יכולת ההשירדות של האדם ולכן הביא לגידול אוכלוסיה.
כיצד?
שיפור בתנאי אקלים משפיע על זמינות המשאבים החיוניים לקיומו של האדם, ועל היכולת של האדם לשרוד:
– זמינות המשאבים (צמחיה, בעלי חיים, מים) – שיפור בתנאי האקלים מגדיל את הכמות ואת המגוון של הצמחים ובעלי החיים, ולכן מאפשר חיים ומקטין את המאבק על מקורות מוגבלים. היציאה מעידן קרח הביאה לשפע של מזון (ולגידול אוכלוסיה), ומצד שני יצרה גם צורך להתיישב ליד מקורות של מים – שני הדברים יחד גרמו למעבר מנוודות לישוב קבע (באופן הדרגתי).
– יכולת לשרוד – שיפור בתנאי האקלים מייצר תנאים פיזיים שמשפרים את יכולת ההישרדות של האדם מבחינת הצורך בחימום, מגורים, ביגוד וכדומה.
עידן הקרח הקטן
דוגמה מעניינת לקשר בין אקלים לגודל אוכלוסיה היא עידן הקרח הקטן (תקופת ימי הביניים), שם ניתן לראות קשר נסיבתי בין ירידה בטמפרטורות לבין קיטון אוכלוסיה. גם אם הגורם הישיר הוא מגפות, קיים קשר סיבתי בין קור לבין היכולת של הגוף להתמודד עם מחלות (ולראיה – מחלות חורף). את הירידה בטמפרטורות ניתן לראות למשל בציורי השלג שצויירו בתקופת ימי הביניים.
למה?
שיפור בתנאי אקלים אינו הגורם היחיד המשפיע על גידול אוכלוסיה. אם כך – למה אוכלוסיה גדלה? אלו עוד גורמים משפיעים על גידול אוכלוסייה?
גורמים נוספים המשפיעים על גודל האוכלוסיה
שינוי בגודל אוכלוסיה ברמה הגלובלית, משמעותו שינוי בילודה פחות שינוי בתמותה (כשמסתכלים על שינוי בגודל אוכלוסיה ברמה המקומית, יש לקחת בחשבון גם הגירה). לכן, כאשר בוחנים את הגורמים המשפיעים על גידול אוכלוסיה, יש לקחת בחשבון גם את הסיבות שבעטיין אנשים מביאים ילדים לעולם, גם את התנאים שמשפיעים על היכולת לשרוד.
ישנם גורמים רבים אשר משפיעים על גודל אוכלוסיה, כגון:
– התנאים הפיזיים (אקלים)
– השפעות תרבותיות (נורמות, דת, השכלה, חינוך)
– התערבות שלטונית (כדוגמת הגבלת הילודה בסין)
– שיפורים טכנולוגיים וחדשנות (אמצעי מניעה, הגיינה, גידול הייצור)
ועוד.
עד המהפכה התעשייתית, ניתן אולי לומר ששיפור בתנאי האקלים היה הגורם הדומיננטי לגידול אוכלוסיה. אולם מהמהפכה התעשייתית, עם ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה, ניתן לראות גם שהאוכלוסיה גדלה באופן דרמטי (ראו גרף גידול אוכלוסיה). ולכן סביר להניח שהתפתחות הטכנולוגיה הפכה להיות הגורם הדומיננטי לגידול אוכלוסיה. נוסיף אם כך את השפעת הטכנולוגיה על גודל אוכלוסיה במודל ההתפתחות לטווח קצר.
איזון בין מקורות לאוכלוסיה
טענה – גידול במקורות מוביל לגידול אוכלוסיה. כלומר, יש קשר בין כמות המקורות לגודל האוכלוסיה. אם האוכלוסיה תגדל מעבר ליכולת של הסביבה להזין אותה – האוכלוסיה תקטן באופן טבעי (מלחמה על מקורות מוגבלים).
ולכן, במודל ההתפתחות לטווח קצר, המתאר שינוי חד פעמי בתנאי אקלים – ייווצר בסופו של תהליך איזון בין מקורות לאוכלוסיה.
גם חדשנות (שיפורים טכנולוגיים) שמובילה לגידול המקורות, מובילה לגידול אוכלוסיה בהתאם – ובסופו של תהליך חלזוני נגיע בעיקרון לאיזון בין מקורות לאוכלוסיה.
על עקרון האוכלוסיה – מלתוס
תומס מלתוס, בספרו "על עקרון האוכלוסיה" משנת 1798, טען שקצב גידול האוכלוסיה גדול יותר מקצב גידול המקורות (ליתר דיוק, הוא טען שהמקורות גדלים בקצב חשבוני ואילו האוכלוסיה גדלה בקצב הנדסי), וחזה משום כך פיצוץ אוכלוסין וקטסטרופות שיביאו לקיטון אוכלוסיה (ראו תקציר + ביקורות על התיאוריה של מלתוס).
תחזיותיו הקודרות של מלתוס השפיעו על קובעי מדיניות, וגם לאחר שהפחדותיו לא התאמתו במציאות, גם בימינו יש למלתוס תומכים (ניאו-מתלוסיאנים), אשר מביעים חששות לפגיעה אנושה במשאבים הקיימים בכדור הארץ וישנם אף הדוגלים במדיניות שתפחית את קצב הריבוי הטבעי.
תשובה למלתוס
במודל המוצע כאן, קצב גידול האוכלוסיה יכול להיות גדול יותר מקצב גידול המקורות, כפי שמלתוס טען, אך רק כתרחיש זמני של מיציאה מאיזון. ולכן, אין כאן חשש לתרחיש אימים כפי שמלתוס חזה.
יתרה מזאת, במודל הזה גידול אוכלוסיה הוא טריגר להתפתחות חברה, מוסדות וטכנולוגיה (ולכן גם לגידול מקורות וחוזר חלילה – עד לאיזון בין מקורות לאוכלוסיה). כלומר, גידול אוכלוסיה מהווה תמריץ להתפתחות החברה האנושית ולא להפך.
וכאן עולה גם השאלה המוסרית – גם אם נניח שהאוכלוסיה גדלה בקצב מהיר מגדול המקורות, מהי הסכנה המוסרית בהתערבות במנגנון הטבעי (התערבות מכל סוג – כולל תמריצים והסברה)? ויותר מזה – מהי הסכנה המוסרית אפילו בעצם המחשבה על גודל אוכלוסיה כדבר אשר דורש התערבות?
אסיים במשפט שאני נוהגת לומר: "קודם ידלל אדם את עצמו, ורק אחר כך ידאג לאחרים".
פינגבאק: גלובליזציה-1 (מאמר דעה) / נירה יקואל – בית הלמה