סדנת גלובליזציה
4 מאמרי דעה, המבוססים על 4 מפגשי-שיח בסדנת "גלובליזציה – טוב או רע?". הסדנה עסקה שעסקו בהתפתחות החברה האנושית לאורך זמן, מהמפכה החקלאית ועד ל"כפר" הגלובלי, כבסיס לחשיבה על החברה הנורמטיבית ולבחינת שינוי חברתי.
מאמר 1 – המהפכה החקלאית
מאמר 2 – שינויי אקלים וגידול אוכלוסיה
מאמר 3 – התפתחות מוסדות וארגונים
מאמר 4 – מה צופן העתיד
המהפכה החקלאית
ההמצאה החשובה מכולם
אינה הגלגל או האש,
גם לא הגלולה או חרמש,
גם לא טלגרף או חשמל,
ואף לא הטיסות לחלל.
אין פה בכלל שאלה,
ברור שזו – האסלה.
(נירה יקואל)
בחלק זה נבחן את המהפכה הראשונה בתולדות האנושות – המהפכה החקלאית, וננסה להתחקות אחר התהליך שגרם להתרחשותה. מהתהליך הזה נגזור מודל כללי שיתאר תהליך הפתחות של חברה, כלכלה, מוסדות וטכנולוגיה, כתוצאה מטריגר אקסוגני (חיצוני) חד פעמי. לתהליך הזה נקרא – מודל התפתחות לטווח קצר.
מהי המהפכה החקלאית?
המהפכה החקלאית מתייחסת למעבר מצייד ולקט לביות של צמחים ובעלי חיים. האדם עבר מלהתבסס על הטבע כמות שהוא, לייצור מקורות מזון באופן יזום.
זהו שינוי תפיסתי בהתייחסות של האדם לטבע ולקיום עצמו.
זו לא היתה עוד מדרגת התפתחות באבולוציה התרבותית של האדם, אלא המצאת המושג מדרגה – זו היתה המהפכה הראשונה של המהפכות כולן.
המהפכה החקלאית התרחשה לפני כ-12,000 שנה, וזהו תהליך שלקח כמה אלפי שנים, והתרחש באופן מקביל ובלתי תלוי בעולם כולו.
שינוי באורחות החיים
המהפכה החקלאית היית הכרוכה בשינוי בכל אורחות החיים:
– מעבר מנוודות לישוב קבע
– גידול אוכלוסייה
– שינוי בתזונה
– מ"לחיות את הרגע" לתכנון לטווח ארוך (אגירה, שימור, מבני קבע)
– שינוי בחלוקת העבודה, התמחות, סחר חליפין
– שימוש נרחב בכלים (המהפכה הניאוליתית – שימוש באבן)
– מעבר מרכוש משותף לרכוש פרטי
– שינוי בחלוקת התפקידים וביחסי השליטה
למה?
מדוע האדם עזב את הנדודים ואת אורח החיים של צייד-לקט, לטובת ישוב קבע וחקלאות?
– האם האדם הגיע למסקנה שחקלאות עדיפה מצייד ולקט?
– האם האוכלוסיה גדלה עד כדי מחסור במקורות המזון, כך שהוא נאלץ להמציא לו חלופות?
– האם שינוי האקלים גרם לשינוי בהרכב הצמחיה, אשר התאמה יותר לחקלאות מאשר ללקט?
כל אלו (ועוד) הן השערות הקיימות בספרות.
טענה
שיפור בתנאי אקלים (יציאה מעידן הקרח), הביא לשפע של מקורות מזון. כתוצאה מכך, האדם נדרש פחות לנדוד ולכן יכול היה לשבת במקום אחד, ללקט מזון, לאחסן, לשמור את המזון לתקופות קשות יותר ולייצר לו יציבות כלכלית.
כתוצאה מהגידול במקורות המזון, האוכלוסייה גדלה והקשרים החברתיים הפכו מורכבים יותר.
ככל שהאוכלוסיה גדלה, נוצרה הזדמנות לחלק את העבודה, להתמחות, להתייעל ולהתפתח. אולם על מנת שהאדם יוכל ליהנות מההזדמנויות החדשות שנוצרו, היה עליו לפתח מערכת מוסדית וארגונית אשר תתמוך בקשרי הגומלין החדשים בחברה ותייצר תמריצים להשקיע ברכוש הפרטי ולהגן עליו.
ההתפתחות המוסדית והארגונית יצרה את הביטחון והיציבות הנדרשים למעבר לחקלאות.
מודל התפתחות לטווח קצר
הטענה הנ"ל מוצגת כאן כתרשים המתאר תהליך התפתחות של החברה האנושית, כתוצאה משיפור חד פעמי בתנאי אקלים.
דוגמה
במאמר Toward a Theory of Property Rights, של Harold Demsetz משנת 1967, הוא מציג דוגמה של אינדיאנים מאזור לברדור פניסולה, אשר החלו לראשונה לסחור בפרוות, עם אנשים מחוץ לשבט.
לפני הסחר בפרוות, הילידים היו צדים בעלי חיים לצרכי קיום בסיסיים בלבד. אולם, מרגע שהתחילו לסחור בפרוות, נוצרה לאנשים מוטיבציה להגדיל את הצייד על מנת ליהנות מכל מיני חפצים לשימוש פרטי. כתוצאה מכך המשאב המשותף של חיות הצייד החל להידלדל.
כיצד פתרו את הבעיה? הפתרון שנמצא היה להפוך את המשאב המשותף למשאב פרטי, ועל ידי כך למנוע את ניצול היתר של המשאב המשותף. כיצד? הילידים חילקו את אזור הצייד לשטחים פרטיים (פר משפחה), וכך כל משפחה היתה יכולה גם להפנים את הרווחים (ליהנות מהמסחר בפרוות) וגם להפנים את העלוית (לקחת אחריות אישית על הצייד באזור שלה).
דוגמה זו מתארת התפתחות מוסדית וארגונית, אשר נועדה לפתור בעיה שנוצרה מהתרחבות שווקים (פתיחת האפשרות למסחר) ואפשרה לממש התפתחות חברתית וכלכלית של השבט.
